פעימת החיים בטבע וכיצד היא משפיעה עלינו

איזה שעונים פועלים בתוכינו? והאם הם מסונכרנים? 
כמו גלים בים שמניעים אותנו שוב ושוב לגדול.
עונות השנה, מה קורה בי שהאביב קץ? 

מחזור היום והלילה, זריחה ליום חדש, האם זו תחושה שאני אוהבת ? ערה לה בחיי? ובשעת ערב שהכל נפרד, מפנה מקום לחשכה? מה מתעורר בתוכי?

ולנשים יש את מחזור הירח מחזור הדם. תנועה קסומה ועוצמתית אם רק נסכים לה. 

אני יוצאת לחפש את הירח, לגלות מה הוא יספר לי הפעם עלי.
תנועה מחזור הנשימה, אויר נכנס, אויר יוצא, כל רגע מתחדש עלי, מתמלא בכל,  ואז מתרוקן, מפגיש עם הריק ושוב מתמלא….

מחזור חיים שלם: חמקמק, אבל יש לנו זכות להיות עדים לו:  לידה- ילדות- נערות- בגרות- חוכמה- מוות. כמה באמת אני קשובה לתנועה הזאת שקוראת בעולם, בטבע, בטבעי שבי… תנועה שדופקת בקצב אחיד ומוכר. של פעימות לב.

כמה הוא נעים בי, כמה אני מפנה לו מקום בחיים שלי? כשאני מודעת לתנועה הפנימיים, והחיצוניים. למחזוריות הטבע, זה גורם לי להרגיש שייכת לכאן, סמוכה ובטוחה שאני חלק ממשהו גדול שאפשר לסמוך עליו, שהיה ועוד יהיה.

גיליתי גם שכשאני מתחברת לאחד מהמחזורים האלה, אני מקרבת אלי גם את האחרים. לדוגמא, זה מרגיע אותי שהציפורים חוזרות למסלול הנדידה שלהן מעלי, כמו בשנה שעברה. אני יודעת שגם בתוכן מוטבע בדיוק אותו שעון ביולוגי, הן יודעות לאן לעוף, זה מחזק בתוכי את הידיע שגם אני יודעת לאן לעוף, גם אם לא כל יום זה ברור לי , אני סומכת ובטוחה שיש שם שעון פנימי שמתקתק היטב. לטבע יש השפעה כזאת על האדם, כשהוא מסכים לפגוש, להכניס אותו פנימה.

הטבע מזכיר לך שאת שייך לפה, אתה חלק מהעולם הזה. אז ככל שתתני לשעונים האלה להוביל אותך , להיכנס ולהיות חלק מחייך כך גם תוכלי להנשא ולצמוח ולהתפתח יחד.

אם את רוצה לתת לזה עוד מקום ומרחב חקירה דרך התבוננות ויצירה ממליצה לך להתנסות בקורס עונות השנה כהשראה תהליכי צמיחה בטבע. באתר ממש בקרוב